על בקשת סליחה
כולנו שמענו את האימרה “מעשים מדברים חזק יותר ממלים” ואכן ילדים לומדים הרבה יותר מאיך שאנו, המבוגרים בחייהם, מתנהגים מאשר ממה שאנחנו אומרים להם.
כמה פעמים ציוויתם על הילדים שלכם “תבקש/י סליחה!” כאשר הילד עשה משהו לא בסדר. אבל כמה פעמים באמת התנצלתם בפני הילדים שלכם התנצלות כנה ואמיתית? מניסיוני בעבודה עם משפחות, היחס אינו שווה. רוב ההורים אינם נוהגים להתנצל בפני ילדיהם.
הסיבה העיקרית לכך היא שהורים חוששים שההתנצלות תשבור להם את הסמכות. שהם יתפסו כחלשים בפני הילדים ושהילדים “ירכבו” עליהם בעקבות ההתנצלות. ואכן, הרבה אנשים תופסים התנצלות כהפגנת חולשה, בעוד שבעיני רק אדם חזק באמת יודע להתנצל באמת.
לאחרונה ישבתי עם אם לילדה מתבגרת בת 16, שסיפרה לי על ריב קשה שהיה לה עם ביתה יום קודם. הריב מהר מאד חצה קווים אדומים ושני הצדדים איבדו שליטה גם על המילים שיצאו להן מהפה וגם על מעשיהן (יריקה, וזריקת סמרטוט רטוב לעבר השניה).
שוחחנו, האם ואני, על מהות היחסים עם נערה מתבגרת, על אמון ואחריות, על שחרור החבל ועוד. כאשר ניתחנו את המריבה היה מאד ברור שברגע שהתחילה המריבה, היא ירדה ל”רמה” של ילדה בת 16 פגועה, ושכחה להישאר יותר גדולה מהילדה, להישאר המבוגרת מבין השתיים.
בסוף השיחה האם אמרה לי “אז מה עושים עכשיו?”. דיברתי איתה על הצורך בשיקום היחסים ובנייתם בצורה מעט שונה, והצעתי לה להתנצל בפני הילדה על החלק שלה במריבה.
כמובן שהאם נבהלה לשמע הצעתי שהיא תתנצל, אבל שוב הזכרתי לה שהיא הגדולה מבין השתיים ושהיא מהווה עבור ביתה מודל לחיקוי. לאחר שעזרתי לה לנסח את ההתנצלות, הן מבחינת המילים והן מבחינת טון הדיבר ושפת הגוף, בצורה עוצמתית ולא חלשה, היא הסכימה ואף התקשרה לביתה על מנת לקבוע שיחה לאותו הערב.
הורים, זכרו! הילדים לומדים מהמעשים שלכם הרבה יותר מאשר מהמילים שלכם, ורק אדם חזק יודע להתנצל ולקחת אחריות על מעשיו. זה לא מה שאתם מנסים ללמד את ילדיכם?
מסכים מאוד
אנחנו נוטים לייחס משמעות רבה למלים שאנחנו אומרים לילדנו בעוד הם מסתכלים על האופן בו אנחנו מתנהגים וחיים את חיינו.
בפרט הסליחה היא דבר בעל עוצמה מאוד גדולה.
תודה מיכל על התזכורת