תלמידים וערך עצמי

6 דרכים להגביר ערך עצמי אצל תלמידים

מורים יקרים, בפעם הבאה שמישהו ישאל אתכם “מה אתם מלמדים?” אל תגידו גיאוגרפיה, היסטוריה, חשבון… תגידו “אני מלמד/ת ילדים”. וכאשר באמת “תלמדו ילדים” – הם ילמדו ברצון את הנושאים אותם אתם מעבירים, ואף הרבה יותר מזה.

כאשר נמצאים עם ילדים, בין אם במסגרת בית הספר, צהרון או חוג, אין דבר חשוב יותר מאשר בניית הערך העצמי שלהם. למה זה כל כך חשוב? על כך בכתבה נפרדת. בהנחה שהסמכנו על כך, להלן מספר רעיונות כיצד ניתן לטפח ערך עצמי בריא אצל התלמידים שלכם:

–        התחילו עם עצמכם. הרי ידוע שילדים לומדים ממי שאנחנו יותר מאשר ממה שאנחנו אומרים, אז תשאפו להוות דוגמה לערך עצמי בריא. שתפו את התלמידים שלכם בהצלחות שלכם. ילדים חיים בעולם מלא פחדים וחוסר בטחון. עודדו אותם להתגבר על הפחדים שלהם בכך שתתגברו על שלכם.
–        לחיצת יד, חיבוק, כִּיף וטפיחה על השכם (כמו שעושים ספורטיאים כדי לעודד אחד את השני). ערך עצמי בקרב תלמידים משתפר כאשר יש להם מורים שאכפת להם. אבל איך אפשר להראות שאכפת לנו? בין היתר בעזרת מגע שהינו מותר ומותאם למצב. מחקרים הראו שבני אדם זקוקים ל-4 חיבוקים ביום כדי לשרוד, 8 חיבוקים לצורך תחזוקה ו-12 חיבוקים על מנת לשגשג. מורה בכיתה א-ב יכולה לחבק ילד/ה אבל במקרים בהם חיבוק אינו מקובל או הולם, אפשר לתת טפיחה על השכם או אפילו לחיצת יד. כן, כן, בואו נחזור לעידן לחיצות היד המסורתיות. שיפור הערך העצמי של תלמידים מתחיל בכניסה לכיתה. קבלתם תוך כדי לחיצת יד, קשר עין, חיוך ומילה טובה מייצרים אווירה טובה ומספקים לתלמידים תחושה של בטחון.
–        מחיאות כפיים ושבח. אנחנו מוחאים כפיים כאשר שחקן כדורסל קולע, כאשר שחקן כדורגל מבקיע או כאשר זמר אהוב עלינו מופיע. למה לא למחוא כפיים כאשר תלמיד מדבר או קורא היטב, כותב היטב, נותן תשובה יפה על שאלה או עוזר לחבר? לא מספיק להגיד לתלמידים שהם עושים עבודה טובה, חשוב גם להראות להם. הכניסו הרגלים וכללים חדשים לכיתה, לפיהם מוחאים כפיים אחד לשני.
כולנו משתוקקים לשבח ולעידוד. כאשר משבחים תלמיד בכנות, הדבר מעורר בו מוטיבציה להמשיך ללמוד. זכרו שהשבח האפקטיבי ביותר הינו שבח ספציפי, כן ובונה. יש לכם ביקורת על תלמיד? הפכו אותה לשבח ואולי תופתעו מההשפעה החיובית שלה על התלמיד. הגברת ערך עצמי אצל ילדים הינו תהליך הדורש זמן וסבלנות. אבל כל לחיצת יד, טפיחה על השכם, מחיאת כפיים ומילת שבח מגבירה את הערך העצמי.
–        חיזוקים, לא ירידות. ירידות (ביקורת, העלבה, איומים וכו’) הורסות ערך עצמי ומייצרות אווירת לימודים עויינת. הפכו זאת לכלל עבור כולם; אם דני ירד על השיער של טלי, עליו לומר לה מייד שני דברים חיוביים. אימצו זאת בעצמכם – אם העברתם ביקורת על תלמיד, צרפו אליה מייד לפחות שני חיזוקים.
–        הכירו את התלמידים שלכם. השקיעו את הזמן הדרוש כדי ללמוד מהם התחביבים של התלמידים שלכם, איזה קבוצות ספורט הם אוהדים ואיזה גיבורי תרבות הם מעריצים. ניתן לעשות זאת באמצעות שאלונים, משחק חברה או התעניינות טבעית במהלך שיחה. גם אצלינו המבוגרים – כאשר מתעניינים בנו, ומכבדים את הדברים החשובים לנו, הערך העצמי שלנו גדל קצת. זה נכון גם לגבי התלמידים שלכם.
–        החליטו לאהוב אותם! צאו מנקודת הנחה שהתלמידים שלכם בטוחים שאתם לא אוהבים אותם. אתם הרי “האויב” שנותן שיעורי בית ודורש השקעה רבה. תלמידים מתיחסים לכל סימון אדום על עבודה ולכל שאלה שפוספסה במבחן כאל נזיפה אישית. בכל פעם שתלמיד מצביע ואתם לא פונים אליו הוא בטוח שזה בגלל שאתם לא אוהבים אותו. כולנו בני אדם, לפעמים אנו אוהבים תלמיד זה או אחר באופן טבעי, ולפעמים צריך להחליט לאהוב. זכרו שהאהבה שלכם הינה מרכיב משמעותי ביותר בבניית הערך העצמי שלהם, וזכרו גם לאהוב את התלמידים המתקשים ולא רק את המצטיינים.

ולסיכום – אל תטעו לרגע, אל תחשבו שבניית ערך עצמי בריא הינו תפקידם של ההורים בלבד. יש לכם השפעה עצומה על כל תלמיד ותלמידה בכיתתכם, ומכיוון שכך, יש לכם גם אחריות עצומה. לנושאים החשובים אותם אתם מלמדים אין שום ערך אם לתלמידים שלכם יש ערך עצמי נמוך והם עסוקים בהישרדות רגשית וחברתית ואינם פנויים ללמוד חשבון והיסטוריה.

החברה בה אנו חיים תרוויח בגדול ככל שערך עצמי בבתי הספר ילך ויגדל. גידול זה צריך להתחיל בראש הפירמידה של מערכת החינוך, וזה אתם, מורים יקרים.